היום מכבי תל אביב מתחילה את משחקי הבית ביורוליג. לאחר שבמשחקה הקודם מכבי נראתה לא מחוברת, לא יעילה וחלשה מאוד (בעיקר בחציו הראשון של המשחק), בהפסד לטאו ויטוריה, היא צפוייה לנצח היום את הכוכב האדום בלגרד. הנה כמה תובנות/מחשבות על המועדון, לאחר מה שראינו ממנו עד כה העונה:

1.מכבי עשתה כמה טעויות מהותיות בבניית הסגל. החיזוקים של מכבי, ושחקניה הזרים, משחקים כרגע בעמדות 2, 3 ו-5. זה יוצר מצב שבו יש עומס על עמדות אלו (היקמן, לדנסברג ורייס הם השוטינג גארדס;אינגלס, סמית' ופניני הם הסמול פורוורדים;טיוס, ג'יימס, שחורצאניטיס וג'ייקוב כהן הם הסנטרים). בעמדות הרכז והפאוור פורוורד למכבי יש חסך משמעותי (יוגב אוחיון ודיוויד בלו הם השחקנים היחידים שמיועדים לעמדות אלו במועדון), וזה יוצר מצב שרייס את היקמן משחקים בקו האחורי, וחסר בעל בית אחראי. זה מוביל ללא מעט איבודים (כמעט 13 איבודים למשחק בכל המסגרות). קו אחורי עם שני שוטינג גארדים פוגע בשיטת ההתקפה של הקבוצה, בחמישייה שאין בה בעל בית ברור.

החסרון מבחינת עמדה 4 גם צריך מילוי, ואחת האופציות היא, למרות שהיה חלש אשתקד, ליאור אליהו, שיכול להיות המחליף של בלו. נגד קבוצות עם סוללת גבוהים חזקה, בעיקר ביורוליג, מכבי תאלץ לשחק עם ההרכב המסורבל שכולל 2 סנטרים, או לשחק סמול בול ששם את ג'ו אינגלס בעמדה 4, חלקים ניכרים מהמשחק (הפאוור פורוורד הטבעי היחיד חוזר מפרישה). קבוצה עם 2 סנטרים תהיה מאוד איטית התקפית, וחסרת אונים נגד פאוור פורוורדים שיודעים לזרוק מחצי מרחק ומרחוק יותר, כמו בלו עצמו. יכול להווצר מצב שמכבי תשחק עם 2 קלעים ו-2 סנטרים, ותהיה במצב בעייתי.

2.אובדן הצביון הישראלי. אלפי מילים נכתבו על המצב של מכבי, בו יש רק 5 שחקנים שנולדו בארץ בסגל (טיוס, לנדסברג ובלו הם מתאזרחים, שיש סיכוי גבוה שיחזרו לאמריקה שיסיימו לשחק בארץ, כמו דריק שארפ), ורק שני שחקנים ברוטציה-גיא פניני ויוגב אוחיון.

מצד אחד, זה פוגע בזהות המקומית של המועדון, באהדה עליו מהקהל (גם בשנות השיא היו מעט ישראלים ברוטציה, אבל הזרים היו ברמה הכי גבוהה באירופה, ובורשטיין קיבל תפקיד בכיר, שזה לא פגע בתמיכה המקומית), ובערך של מכבי בתור "הקבוצה של המדינה". במשחקים בארץ יש את החוק הרוסי שמסתיר הבעיה, אבל במשחקי היורוליג הישראלים כמעט ולא משחקים, ולראיה הישראלי הראשון שעלה לשחק העונה עלה לקראת סוף הרבע הראשון.

מצד שני, יש יתרון בזה שהישראלים הטובים ביותר, עמרי כספי וגל מקל, משחקים באנ.בי.איי. זה מצויין, ומעולה לנבחרת. כמובן שמצב זה עדיף על זה שהם ישחקו במכבי, ולא צריך לפרט למה (הרמה של ה-NBA הרבה יותר גבוהה מהרמה של מכבי ת"א, וצריכים להיות ישראלים ברמות הגבוהות ביותר בעולם).

המצב האבסורדי, שבו הקבוצה משחקת עם דגל ישראל על המדים אבל הקפטן שלה נולד ביבשת אחרת, מעורר חוסר הזדהות עם הקבוצה. נכון שהיום הכל יותר גלובלי, ואין ילדים שהם מעריצים שרופים של מכבי כמו פעם (בכדורגל המצב יותר קיצוני-הקבוצה האהודה ביותר בארץ היא ברצלונה), אבל הנהלת המועדון עדיין צריכה לנסות להגיע למצב טוב יותר בחלק זה.

שוב עולה פה השאלה אם מכבי מייצגת את עצמה, או את המדינה שהיא משחקת ביורוליג. מה דעתכם?